נעשה ונשמע ה תנינא

0
471

ליקוטי מוהר”ן – מהדורא בתרא סימן ה’

וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לַחְתֹּר וְלִמְצֹא הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה. וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת עֵצוֹת שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: “אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִֹיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן”; שֶׁעַל יְדֵי הָעֵצוֹת גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה: וְעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת עֹמֶק הַלֵּב…

וְלִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הָעֵצוֹת, לָזֶה צְרִיכִין אִישׁ תְּבוּנוֹת, בִּבְחִינַת: “מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה”.

בסעיף א’ כתב רבנו: “יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְהֵם סוֹבְלִים הֶחֳלָאִים רַק בִּשְׁבִיל נְפִילַת הָאֱמוּנָה”.

והתיקון לנפילת האמונה הוא ע”י מציאת ‘המים’ שמהם גדלה האמונה.

כדי להבין מעט מה הם אותם ‘מים’, נקדים הקדמה זו.                                              נאמר בפסוק: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה”. ותירגם רבי יונתן בן עוזיאל: ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא. {ותקבלו לימוד חדש בשמחה מנבחרי הצדיקים.}

וכתב רש”י בפירושו: כי ירחיב ליבם, על ידי ישועה הבאה להם, ויתגלו להם רזי התורה שנשתכחו בבבל על ידי הצרות.

ומתוך שנאמר “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם”, משמע שמֵימֵי הדעת הללו הם ‘מים עמוקים’, שאותם לא ניתן להשיג בראיה שטחית ורדודה.

ולכן גם נאמר: “מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה”. ונאמר: “מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה“. כלומר, מי שהוא ‘אִישׁ תְּבוּנָה’ – המתבונן ומעמיק ומכין ליבו, יוכל להבין את עומק דברי החכם הנמצאים ‘בְלֶב אִישׁ’, ויוכל גם להבין את אותו ‘לימוד חדש’.

האיש תבונה הוא היפך הכסיל, שעליו נאמר: “לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ”. הכסיל לא חפץ להתבונן ולשים לב לעומקם של דברים, אלא חפץ הוא רק “בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ”, בדברים הנגלים לליבו, ולכן רואה הוא אותם בלבד, וממילא אין לו את הכלים והיכולת לראות את עומקם של הדברים ולהבין את ‘הלימוד החדש’ של ‘נבחרי הצדיקים’.

מדברי רש”י ור’ יונתן בן עוזיאל משמע, שרזי התורה שנשתכחו מחמת הגלות, יתגלו לנו על ידי נבחרי הצדיקים, והם גם ילמדו אותנו לימוד חדש וצורת הבנה חדשה בתורה.

ואת אותו לימוד חדש נוכל להשיג ולקבל, באם נכין עבורו ‘כלים נכונים’, והכלים הנדרשים ללימוד זה הם ‘הששון’- “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן“, שהיא התלהבות הלב בשמחה.                                                                                                                              כמו שנאמר: “שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב”… “וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ”… “ה’ אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה”.

והם ‘הדליים’ שאיתם דולים אנו את ‘מֵימֵי הדעת’ החדשה, שהיא פנימיות התורה באמת, המנחמת, משמחת ומעודדת את לומדיה, שמלמדים אותנו נבחרי הצדיקים, איך ללמוד את התורה הקדושה באופן שתהפוך היא עבורנו לסם חיים.

ה”לימוד החדש” שנקבל מנבחרי הצדיקים, ילמדנו איך להסתכל נכון על עצמינו והסובב אותנו, על כל המקרים והמאורעות הקורים לנו בפרט ועל העולם בכלל. ובלימוד והבנה זו תלויה כל גאולתנו הפרטית והכללית.

וכן כתוב בפירוש בספר “עמק המלך” וזו לשונו:                                                              שאלתי מאת ה’ לשאוב לנו אולפין חדתין דאורייתא. מאותן רזין של עתיק יומיא, אשר יתגלו על ידי משיח הנמשח בשמן משחת קודש שיבוא במהרה בימינו אמן, ועל זה נאמר: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה”, ואין מים אלא תורתו של משיח, הם הרזין שכיסה אותם עתיק יומיא וגזר עליהם שלא יתגלו עד ביאת הגואל.

והוא יחזיר העטרה ליושנה, ואותן הרזין נקראים ‘מִַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה’, כי הוא יושיע אותנו ממכות חושך העיוורון, והמסכים המבדילים אשר עלינו, ברזין דאורייתא, ובאותן השמות יסייע ויושיע את ישראל.

וכן תירגם יונתן על פסוק: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה”, ‘אולפין חדתין דאורייתא‘, פירוש רזין וסודות חדשים של התורה שלא שמע אוזן אדם מעולם.                                                                               [עמק המלך – שער ט”ז – פרק ט’]

ו”מים” אלו הם אם כן הרפואה לכל חולי הנפשות שנפלו מהאמונה. ומצד אחד אדם בריא, או חולה שלא נודע לו שהוא חולה, כאשר יציעו להם תרופה הם הרי לא יתעניינו בה כלל כמובן, אך חולה מסוכן כאשר ישמע שישנה תרופה למחלתו יתלהב וירוץ להשיג את התרופה.

כך אותם ‘סוֹבְלֵי חֳלָאִים’ יחפשו נואשות תרופה למחלתם, וכאשר ימצאו אותה, מיד יקיימו “שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב”, וכך יכינו הם כלים ‘לשאוב’ את ‘המים’ הללו, את תורתו של משיח ויקויים בהם: “וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה”.

 

השאירו תגובה

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*