משל ונמשל – סיפורים עם מוסר השכל

0
555

משל

אברך ירושלמי תמים צעיר לימים קיבל רשיון נהיגה, שכר רכב וחשב לעצמו שנסיעת הבכורה מחוץ לעיר ראוי שתהיה למירון לרבי שמעון אך היות וכל נסיעותיו למירון היו באוטובוסים והדרך למירון לא היתה מוכרת לו היטב לכן שאל נהג מנוסה איך וכיצד לנסוע וההוא הדריכו בעל פה. וכך יצא מירושלים מצויד בהדרכה שאותה השתדל לשחזר במוחו שוב ושוב.

בטרמפיאדה ביציאה מירושלים עמד אברך נוכל שחפץ לצאת לבילוי באילת וחס על דמי הנסיעה היקרים.
עמד הנוכל וניסה לעצור טרמפ’. הבחין בו האברך התמים ועצר את רכבו שאלו הנוכל “לאן אתה מגיע”?
“למירון!, אך אני לא מכיר טוב את הדרך!” ענה האברך.
הבין הנוכל שנפל בידו אברך תמים וזו אם כן הזדמנות טובה להגיע איתו למחוז חפצו ואמר “איזו השגחה, גם אני רוצה ליסוע למירון ואני מכיר את הדרך מצוין!”
שמח האברך מאוד והעלהו לרכבו. ואז הורה הנוכל לאברך לפנות ימינה .

“אתה בטוח?” שאל האברך.

“כן, בטח. סע!” ענה הנוכל ושוב הורה לו לפנות ימינה.
“אבל יש כאן שלט “ים המלח?!” שאל האברך בתמיהה.
“אל תדאג יש לי דרך קיצור שאיתה אנחנו נעקוף את כל הפקקים, עוד תראה!”
ענה הנוכל וכך נסעו כמחצית השעה והגיעו לים המלח.
“איזה ים זה?” שאל האברך התמים.
“זו הכנרת כמובן!” הורה הנוכל בבטחה.

“איזה יופי, איך הגענו כל כך מהר.” התפלא האברך.

“אמרתי לך שיש לי קיצור, לא?!” ענה הנוכל והתמוגג מנחת.

ראה האברך שהנוף המדברי לא מזכיר כלל את הנוף שלצד הכנרת ושאל, “אני מכיר נוף שונה לחלוטין לצד הכנרת. אתה בטוח שאנחנו נוסעים טוב?!”

“הנוף שאתה מכיר הוא מצד טבריה אבל אנחנו נוסעים עכשיו מהצד השני של הכנרת ואותו אתה לא מכיר, אל תדאג ותן גז!” ענה הנוכל.

לפתע נראה שלט “סדום”.

“ומה זה?!” שאל האברך.

“הא…זה כנראה שהשלט התהפך מהרוח!” גמגם הנוכל

ולאחר כברת דרך נראה שלט “אילת עוד 200 ק”מ”.

“ומה זה?!” שאל שוב האברך.

“זה לא אֵילַת אלא “אַיֶלֶת”. זה ישוב בצפון. מה לא שמעת על הישוב הזה?!” שאל בתמיהה הנוכל.

“לא” ענה האברך והמשיך בנסיעה וכך הוליכו שולל עד שהגיעו שניהם למחוז חפצו של הנוכל לאילת.

 

נמשל

עם משל זה נוכל להיעזר ולזהות דרכנו בעולם הזה, עולם השקר המלא בשקרים ורמאויות מהם “עבים” יותר שקל לזהותם ומהם “דקים” מאוד שקשה מאוד לזהותם, אך בכל זאת השאיר לנו הקב”ה תורה מלשון הוראה שתוֹרֶה לנו הדרך בעולם השקר והתורה מלאה ב”תמרורים” ו”שלטי הזהרה” הנמצאים בדברי התורה הקדושה, בנביאים, בכתובים בדברי חז”ל הקדושים, בזוהר וכו’ ואת “שלטי ההכוונה וההזהרה” קל מאוד להבינם שהרי “קרוב אליך הדבר מאוד” ומה שנדרש מאתנו היא תמימות ופשיטות, ותמימות פירושה שלימות כגון “תְמִימוֹת תהיינה” – שלימות תהיינה, שכדי להבין את המסר צריכים אנו לקחת את מכלול דברי התורה בשלמותם ולא למיינם קודם לכן ו”לסנן” לעצמנו את מה שנראה לעיננו ומובן להבנת שכלנו. ופשיטות פירושה יָשְרוּת כגון “לא נבראו רעמים אלא להפשיט עקמימות שבלב”. אם כן, פשוט פירושו ישר, וכדי להבין את כוונת דברי התורה צריך גם להיזהר שלא “לעקמם” לשכלנו העקום שהרי אם נעקמם שוב לא יוכלו “שלטי ההכוונה וההזהרה” שבתורה לישר לנו הדרך שהרי בכל פעם שניתקל באחד מהם ניתן לו הסבר משלנו, ונאמר שכוונת הדברים אינה כפשוטם ונמשיך ללכת בדרכנו העקומה. אך כל דורש אמת כאשר יבחין “שהדרך” בה הוא “נוסע” מלאה בהסברים, “בחריקות” ובתירוצים יוכל להבין שכנראה שהוא תועה בדרך ושווה לעשות בדיקה מחודשת לאן פניו מועדות.

שהרי “ישרים דרכי ה’ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם“, האמת היא ש”ישרים דרכי ה'” ואין כל צורך לעקמם ובכל זאת “צדיקים ילכו בם”, שעם “שלטי ההכוונה” יעזרו הצדיקים להגיע למחוז חפצם לעולם הבא “ופושעים יכשלו בם”, שמי שחפץ בתאוות העולם הזה ובתעתועיו ורודף אחר הממון, הכבוד המדומה, המעמד וכו’ לא רק שדברי התורה לא יישרו דרכו אלא אדרבה יקח מהם ראיה להמשיך בדרכו העקומה.

 

ועוד, מספרים על בחור אחד שהתקלקל שעונו המעורר, נטל מברג והחל לפרק השעון עד שפירקו לגורמים, ניסה לאתר התקלה וחזר והרכיבו מחדש וכאשר תמה מלאכת ההרכבה גילה שנותרו בידו מספר גלגלי שיניים מיותרים. עמד והשליכם לאשפה. וכמובן שטוּ­ת עשה אותו בחור והיה צריך להבין שבאם נותרו בידו גלגלי שיניים אם כן זהו סימן מובהק שלא הרכיב נכון את השעון.

כך צריכים אנו לדעת שבאם נלמד איזו סוגיא וישארו בידינו מספר מילים מיותרות וכל שכן משפטים מיותרים הרי זהו סימן שלא הבנו נכון. על אחת כמה וכמה אם נשארות לנו פרשות שלמות בתנ”ך, משפטים וקטעים שלמים בדברי חז”ל ועוד שנראים כמיותרים ואין לנו בהם צורך כנראה שלא הבנו נכון את דברי התורה הקדושה ולא הרכבנו נכון את “תמונת הפאזל” ולכן נשארו בידינו “חלקים מיותרים”.

 

וכידוע הקב”ה ברא עולם ונתן לנו אפשרות בחירה שנוכל לבחור בטוב או חלילה ברע ואף בהבנת התורה ישנה וחייבת להיות בחירה כאמור “צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם” וממילא בכל ראיה או הוכחה נוכל למצוא “סדקים” אם נרצה שנשתמש בהם ל”פתח מילוט” וזאת כמובן על מנת שתישאר בחירה מושלמת שאם לא כן הרי נשללה הבחירה והרוצה להכחיש לא יוכל להכחיש הראיות. והעיצה היעוצה לכל דורש אמת היא, להניח את כל נגיעות הכבוד המדומה, המעמד הממון, הנוחיות וכו’ ולהסתכל בציטוטים שאביא בקונטרס בעין אמת וכך יוכל בעזרת ה’ יתברך למצוא את דרכו וללכת לבטח ולהגיע למחוז חפצו.

דרך צלחה!

 

השאלות המובאות בתחילת הקונטרס נשלחו אלי על מנת שאענה עליהן תשובה לשואל האלמוני. התשובה שהשבתי נכתבה בס”ד בהמשכים ומצאתי את עצמי שולח לו מידי שבוע לערך מספר דפים עד שהתקבצו כל אותם דפים ונתבקשתי לחברם לקונטרס שיענה תשובה גם לאלו ששאלות אלו מציקות להם ואינם מעיזים לשאול. ועל כגון זה כתב רבי נחמן “כי מכל מחלוקת נעשה ספר, בחינת שאלות ותשובות. כי המחלוקת היא שאלה וקושיא, שמקשין ושואלין עליו, והוא שב בתשובה, ועל ידי זה הוא משיב ומתרץ השאלה, ונעשה מזה בחינת ספר שאלות ותשובות, כי על ידי התשובה, על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים. כי יש כמה ספרים עכשיו וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים, וכולם צריכים להעולם…

ועל כן, על ידי המחלוקת נעשה ספר וזה בחינת ‘וספר כתב איש ריבי’ שעל ידי ריב ומחלוקת נעשה ספר” (ליקוטי מוהר”ן מאמר ס”א). וכאן ראינו ממש איך נתקימו הדברים כפשוטם שעל ידי השאלות ששאל השואל והתשובות שעליהן נעשה עוד ספר. וכאן אודה בראש ובראשונה לבורא עולם שריחם עלי כל כך וקיים בי הפסוק “מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו” שקרבני לצדיק האמת ולאנשיו. וכמובן תודה לשואל האלמוני שבזכותו יצא לאור הקונטרס. ותודה מיוחדת לאשתי נוות ביתי העוזרת ותומכת בי לאורך כל הדרך מרת יהודית תחי’ אשר שלי ושלכם שלה הוא. ותודה לכולל “כף החסד” –ברסלב בראש-העין בו אני חוסה ולמנהלו המסור והיקר ר’ חנוך מרום הי”ו וכמובן לכל תלמידי וידידי היקרים שעודדוני להוציא קונטרס זה לאור.

יהי רצון שזכות רבנו הקדוש תעמוד לכולם להתברך בכל מילי דמיטב ובכל הישועות ברוחניות ובגשמיות ויזכו לקבל פני משיח צדקנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן ואמן.

בהערכה והוקרה רבה
אהרן ישכיל

1השאירו תגובה

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*