מעשה ג' מעשה מחיגר – חלק 3

0
374

ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגות אחרים, אני אספר לך עסק שלי. היות שיש לי אלף הרים, וסביבות האלף הרים יש עוד אלף הרים, ושם מקום שדים, והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם ויונקים מרגליי, ומחמת זה אין לי כח ברגליי, ויש לי אבק, היינו פול {אגודה}, שהוא רפואה לרגליי, ובא רוח ונושא אותו.

'השדים' מסמלים את עקמימות הלב, העצבות, הספקות וההרהורים אחר מידותיו והנהגותיו יתברך וכו'.

'והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם'- עקמימות הלב והעצבות גורמות לחלישות הדעת, ואז כביכול אין כח לאדם 'לעמוד על רגליו' ביציבות, וכל שכן שאינו יכול במצב זה 'ללכת', להתקדם ולעלות מדרגה לדרגה.

'ויונקים מרגליי, ומחמת זה אין לי כח ברגליי'- עקמימות הלב והעצבות מקבלות 'חיות' וכח 'מרגלי הלבנה', כמו שנאמר: "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" [משלי ה', ה'].

ועל זאת כתב ר' נתן: "כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁהִיא עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה. כִּי הַמְאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, וּבִתְחִילָּה הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים וְעַל – יְדֵי קִטְרוּג הַיָּרֵחַ נִתְמַעֲטָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר, וּמִזֶּה הַחִיסָּרוֹן הוּא יְנִיקַת הָעַצְבוּת בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "מְאֹרֹת חָסֵר דָּא לִילִית". שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיְלָלָה וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ."

[ליקוטי הלכות- הלכות ברכת הודאה הלכה ו']

'ויש לי אבק, היינו פול {אגודה}, שהוא רפואה לרגליי'- הרפואה והתיקון לחלישות הדעת והעצבות הוא 'האבק' בחינת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" הענווה והשפלות, המביאות את האדם לשמחה אמיתית.

ועל זאת כתב ר' נתן בהמשך דבריו: "כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל – יְדֵי שִׂמְחָה, וְעִקַּר הַשִּמְחָה הִיא עַל – יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת דַּיְקָא שֶׁהִיא לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינָיו בֶּאֱמֶת…  שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַל – יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא לְהַעֲלוֹת הָרַגְלִין שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת, כִּי עַל – יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת… וְזֶהוּ בְּחִינַת "עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק" שֶׁהוּא מְקוֹם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים לְהַעֲלוֹת הָרַגְלִין מִשָּׁם.

ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגות אחרים, אני אספר לך עסק שלי… השדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם ויונקים מרגליי, ומחמת זה אין לי כח ברגליי, ויש לי אבק, היינו פול {אגודה}, שהוא רפואה לרגליי, ובא רוח ונושא אותו.

'האבק' שהוא הרפואה 'לרגלי הלבנה', מסמל את 'האבק' שנוצר כתוצאה מהמאבק בין האדם ליצר הרע {שהרי שורש המילה 'מתאבק' הוא 'אבק' כידוע, היות ובשעת המאבק מעלה המתאבק אבק ברגליו.} כמו שנאמר לגבי המאבק בין יעקב לשרו של עשיו: "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ".

ועל זאת דרשו חז"ל: "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ"… אמר ר' יהושע בן לוי: מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד, כתיב הכא "בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" וכתיב התם "וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו". [חולין דף צא.]

ועוד אמרו חז"ל: אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ". [יומא דף פו.]

ויוצא לנו מכאן, שמעצם המאבק של האדם עם יצרו הרע נוצר אותו 'האבק' העולה עד 'כסא הכבוד', שהיא היא התשובה המגיעה עד כסא הכבוד.

ועוד דרשו חז"ל : "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל", זה יעקב אבינו… ברם רוכלותיו של יעקב לא היתה אלא מאותו 'האבק' שתחת רגליו. ר' יודן אמר… כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו 'האבק' של יעקב אבינו… כל פרגמטיא {סחורה} שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו 'האבק' של יעקב אבינו… כל מלחמות שישראל עושין ומצליחין בזכות 'האבק' של יעקב אבינו… כל תורה שישראל עושין בעולם הזה בזכות יעקב אבינו… אותו 'האבק' נטלו הקב"ה ונתנו תחת כסא הכבוד שלו, הדא הוא דכתיב (נחום א'): "ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו".       [מדרש רבה שיר השירים פרשה ג' פסקה ח']

'ובא רוח ונושא אותו'- אותה רוח הנושאת את 'האבק' שהוא רפואה 'לרגלי הלבנה', שהן כל הנפילות והירידות של האדם, מסמלת את הרוח שטות שבאדם, הגורמת לאדם לאבד את הידיעה הזאת, שעצם המאבק עם יצרו הרע הוא עיקר תשובתו.

 

השאירו תגובה

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*