מעשה ב’ “ממלך וקיסר” – חלק 2

0
543

מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים. גם מלך אחד לא היה לו בנים. ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים. גם המלך נסע כמו כן…

ההבדל בין מלך לקיסר הוא: קיסר הוא מלך המולך על כמה מלכים, ואילו מלך הוא המולך על מדינה אחת, כך הקב”ה הנקרא מלך מלכי המלכים, מורה על שורש מידת מלכותו יתברך שאותה מסמל “הקיסר“, ואילו “המלך” מורה על מידת מלכותו יתברך.

אך לשניהם אין “בנים”, המסמלים את עניין היציאה מן הכוח אל הפועל, כשם שהבן לפני שנולד אזי היה הבן בכוח במוח אביו, ואילו אחרי שנולד יצא הבן מן הכוח אל הפועל. ולכן נסעו הקיסר והמלך “על הארץ” כדי “להוליד בנים” כדי שתתגלה מלכותו יתברך על הארץ דייקא, שדווקא על הארץ הגשמית ועל אנשים מגושמים ניתן לגלות את  מידת מלכותו יתברך.

וזו לשון ה”עץ חיים“: בעניין תכלית הכוונה של בריאת העולמות … לדעת סיבת בריאת העולמות לאיזה סיבה הייתה… לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של, גדולה, ומעלה וכבוד, ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה לא היה כביכול נקרא שלם לא בפעולותיו ולא בשמותיו וכינויו.

כי הנה השם הגדול שהוא בן ד’ אותיות הוי”ה נקרא כן על הוראות הוויתו הנצחית וקיומו לעד, היה, הווה ויהיה, טרם הבריאה, ובזמן קיום הבריאה, ואחרי התהפכו אל מה שהיה.

ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם, לא יוכל ליראות אמיתת הוראת הוויתו יתברך הנצחית, בעבר, והווה, ועתיד, ולא יהיה נקרא בשם הוי”ה כנ”ל.

וכן שם אדנו”ת נקרא כן על הוראת אדנות, היות לו עבדים והוא אדון עליהם ואם לא היה לו נבראים לא יוכל ליקרא בשם אדון ועל דרך זה בשאר שמות כולם, וכן בעניין הכינויים כגון: רחום, וחנון, ארץ אפים לא יקרא על שמם זולת בהיות נבראים בעולם שיקראו לו ארך אפים וכיוצא בזה בשאר הכינויים כולם.

אמנם בהיות העולמות נבראים אז יצאו פעולותיו וכוחותיו יתברך לידי פועל ויהיה נקרא שלם בכל מיני פעולותיו וכוחותיו וגם יהיה שלם בכל השמות וכינוים בלתי שום חסרון כלל ח”ו. (עץ חיים-שער א’ ענף א’)

ונזדמנו שניהם לפונדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה. והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נימוס (של מלכות), ושאל אותו, והודה לו שהוא מלך. גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן.

והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים. ונתקשרו שניהם, באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באופן שיהיו יכולים להתחתן, אזי יתחתנו בין שניהם. ונסע הקיסר לביתו והוליד בת, והמלך נסע לביתו והוליד בן, וההתקשרות הנ”ל נשכח מהם:

“בת הקיסר” מסמלת את מידת המלכות דקדושה, ו”בן המלך” מסמל את הצדיק יסוד עולם מלך המשיח, שלו לבדו ראויה המלוכה באמת שהיא “בת הקיסר”.

ומטרת בריאת העולם הייתה כידוע לגלות מלכותו יתברך, והזמן בו יצאה הבריאה מן הכוח אל הפועל הוא ראש השנה, כמו שנאמר “היום הרת עולם”, ולכן בראש השנה מתפללים אנו שתתגלה מלכותו יתברך ומלכות בית דוד משיחו, כמו שאומרים בתפילת ראש השנה:”..וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָוִד מְשִׁיחֶךָ…  וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ… וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה’ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ.” והיות ואין מלך בלא עם, לכן מצפה הקב”ה שאנו נמליך אותו ואת משיחו עלינו .

וזו לשונו של רבי נתן: “וְעַל – כֵּן מַמְלִיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְאוֹמְרִים הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט וְכַיּוֹצֵא, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת (המרומזת בקיסר).

כִּי הִתְגַּלּוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (המרומזת במלך), כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ (המרומזת בשידוך והחיבור בין בן המלך לבת הקיסר), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ‘וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא’ וְכוּ’.” [ליקוטי הלכות – הלכות ראש השנה הלכה ב’]

ומובן מדוע הזהיר רבנו כל כך שיבואו אליו בראש השנה דווקא, והתבטא בחריפות ואמר: “הראש השנה שלי עולה על הכל…ויזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה…הראש השנה שלי הוא חידוש גדול…ה’ יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי…מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, מלהיות אצלי על ראש השנה.” [חיי מוהר”ן ת”ג, ת”ד, ת”ו]

השאירו תגובה

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*