מאבידת בת מלך – חלק 1

0
292

מעשה א' – מאבידת בת מלך

ענה ואמר: בדרך סיפרתי מעשה, שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה. וזו היא: מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת. ואותה הבת הייתה חשובה בעיניו מאוד, והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עימה מאוד:

מעשה במלך אחד – "המלך אחד" מסמל את מלכו של עולם, כאשר היה הוא במצב אחיד כביכול והוא והנבראים היו באחדות גמורה.

שהיו לו ששה בנים – "הששה בנים", מסמלים את "צינור השפע" המקשר ומחבר בין  "המלך" לבין "בת המלך". וגם מסמלים הששה בנים את האות ו' שהיא בגימטריא שש שהיא ו' החיבור.

  והיות ותפקידה של האות ו' הוא לחבר בין שניים ויותר, כגון, אם נאמר למשל, שולחן כיסא אזי לא יובן שהם משויכים, אך אם נוסיף את האות ו' ביניהם, שולחן וכיסא, אזי יתחברו שניהם.

 הששה בנים הם זכרים, והבת מלך היא נקבה, וכידוע ההבדל המהותי בין זכר לנקבה הוא, שהזכר הוא משפיע והנקבה מושפעת.

ותפקידם של הששה בנים הוא, להשפיע את שפע "המלך האחד" ל"בת המלך" המושפעת, והם גם המחברים אותה אליו.

ובת אחת – אותה הבת שגם היא אחת כמו המלך האחד, הן כלליות נשמות ישראל שהן באמת חלק אלוקי ממעל, כמו שנאמר:" כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ" (דברים ל"ב,ט').

ואותה הבת הייתה חשובה בעיניו מאוד, והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עימה מאוד – אמרו חז"ל במדרש:"משל למלך שהייתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי והיה קורא אותה בתי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי ועד שקראה אמי.

כך הקב"ה, בתחילה קרא לישראל בת שנאמר, 'שמעי בת וראי והטי אוזנך ושכחי עמך ובית אביך'.

 לא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר, 'פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותיי רסיסי לילה'." (מדרש רבה שמות נ"ב, ה')

וכן דרשו חז"ל במדרש על הפסוק: "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי"; "רבי ינאי אמר, תאומתי, כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני". (מדרש רבה שיר השירים ה', ג')

תמתי מלשון תאומתי, ובאמת  נשמות ישראל הן חלק מה' יתברך ממש כמו שתי אחיות תאומות.

 

ואותה הבת הייתה חשובה בעיניו מאוד, והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עימה מאוד: פעם אחת היה מתוועד עימה ביחד באיזה יום ונעשה ברוגז עליה.

ואותה הבת הייתה חשובה בעיניו מאוד, והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עימה מאוד – אלפיים שנה קודם הבריאה, היה הקב"ה משתעשע עם בתו, כמו שנאמר : "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת". (משלי ח',ל')

ופירש רש"י : יום יום – אלפים שנה:

וה"מצודות דוד" פירש : "הייתי מגודלת אצלו והייתי לו לשעשוע בכל יום ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה".

פעם אחת היה מתוועד עימה ביחד באיזה יום – "הזמן" שקודם הבריאה נקרא "יום אחד", היות ועדיין לא נבראו הימים, ומימד הזמן לא היה קיים עדיין.

ואחר הבריאה, שנבראו שבעת ימי בראשית ונוצר מימד הזמן, נקראו הימים בלשון רבים. לכן המלך שהתוועד עם בתו "באיזה יום", היינו באיזה יום מן הימים שאחר הבריאה.

ונעשה ברוגז עליה – "הברוגז" הינו שורש מידת הדין, מידת הצמצום, היוצרת אשליה של ריחוק והסתרה, היפך ממה שהיה קודם הבריאה.

ועל זאת כותב רבי נתן: "כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֶחָד. וְאַחַר הַבְּרִיאָה הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵרִחוּק מֵאֶחָד, מִבְּחִינַת רַבִּים, בְּחִינַת בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.

 וְעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ לִכְלֹל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּאֶחָד, הַיְנוּ לִכְלֹל בְּחִינַת הָרַבִּים בְּאֶחָד לֵידַע שֶׁגַּם בְּחִינַת הָרַבִּים נִמְשָׁכִין מֵהָאֶחָד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר… הַיְנוּ כִּי עִיקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה הוּא רַק בִּבְחִינַת אַחְדוּת, בְּחִינַת יוֹם אֶחָד, שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁנִּקְרָא "יוֹם אֶחָד", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה ". כִּי אָז יֻכְלַל הַכֹּל בְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב.

 … כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁהוּא שֶׁמְּגַלִּין שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַבִּים, בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית גַּם שָׁם מְאִירָה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהַיּוֹם אֶחָד (שהוא) בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, מֵאִיר בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּאֶחָד" (לקוטי הלכות הלכות שלוחין הלכה ג')

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*