וכל בניך למודי השם

0
591

וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’

וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזַר דִּין בָּעוֹלָם, וְהַדִּין הוּא הַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת דִּין תּוֹרָה; וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה’, הוּא מִתְיַעֵץ עִמָּהֶם וּמְגַלֶּה לָהֶם הַדִּין תּוֹרָה שֶׁנִּגְזַר עַל הַדּוֹר…

וְאֵלּוּ הַלִּמּוּדֵי ה’ מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ”, כִּי הוֹלְכִים לְפַשֵּׁר וְלַעֲשֹוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְֹרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

מדברי רבנו משמע שהצדיקים מלמדים את הקב”ה איך להתנהג עם בניו, וכן כתב בעל ה”ייטב לב” בשם בעל ה”נועם אלימלך” וזו לשונו: “על דרך שפירש בנועם אלימלך וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’, ר”ל שהם לומדים אותו יתברך איך להתנהג, על דרך צדיק גוזר והקב”ה מקיים”.

ואילו מפשט הפסוק משמע שה’ יתברך הוא המלמד אותם, וכך פירש ה”מצודות ציון” לִמּוּדֵי ה’ – תלמידי ה’. וכן דרשו חז”ל במדרש וזו לשונם: “אמר לו הקב”ה {לאברהם אבינו}, אתה למדת בניך תורה בעולם הזה אבל בעולם הבא אני בכבודי מלמד לכם את התורה, שנאמר: “וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'”.

כדי ליישב הסתירה וגם להבין את עומק הדברים, נקדים את דרשת חז”ל במדרש וזו לשונם: “מהו “וַיְחַל משֶׁה”? עָשָׂה את המר מתוק וַיְחַל לשון חלוי {המתקה, משום ש’חוליא’ בארמית הן מיני מתיקה} כיצד? אמר ר’ ברכיה בשם ר’ חייא בר אדא דיפו בשם ר’ שמואל בר נחמן, כיון שבאו ישראל למרה מה כתיב שם, “וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה”. התחיל משה מהרהר בלבו ואמר, המים הללו למה נבראו? מה הניה יש לעולם בהן? מוטב היה אילו לא נבראו! ידע הקב”ה מה היה מחשב בלבו אמר לו הקב”ה לא תאמר כן, ולא מעשי ידי הן?! יש דבר בעולם שלא נברא לצורך?! אלא אני מלמדך היאך תהא אומר, אמור כך: עֲשֵׂה את המר מתוק! ומנין שלמדו הקב”ה להיות אומר כך? ראה מה כתיב: “וַיִּצְעַק אֶל ה’ וַיּוֹרֵהוּ ה’ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם”. וַיַּרְאֵהוּ  אין כתיב כאן אלא וַיּוֹרֵהוּ אין ויורהו אלא לשון לימוד שנאמר: “וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי” וכתיב: “וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ”.

היה הדבר מסורת ביד משה ולא עשה, ולמה עשה? {ומתי השתמש משה בלימוד זה?} אלא כיון שבאו ישראל למדבר וביקש האלהים לכלותן, אמר לו משה רבש”ע ביקשת לאבד את ישראל? מכלה אתה אותם מן העולם? לא כך אמרת לי במרה, הוי מתפלל ואמור, עשה את המר מתוק?! ואף עכשיו חלי מרירתן של ישראל ורפא אותן. הוי “וַיְחַל משֶׁה”.

ועוד דרשו חז”ל שם: “בשעה שעשו ישראל העגל היה משה מפייס את האלהים ולא היה שומע לו, אמר לו, אפשר שלא נעשה בהם מידת הדין על שבטלו את הדיבור?! אמר משה, ריבון העולם כך אמרת בסיני  “אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ”, אֱלֹהֵיכֶם  לא נאמר! {ואם כן אותי השבעת ולא אותם} [מדרש רבה שמות פרשה מ”ג]

השאירו תגובה

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here

*